ניו קופל בע"מ נ' עודאל ואח'

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים על נזקים שנגרמו לרכבה של התובעת שעה שהיה נהוג בידי עד התביעה , באירוע של תאונת דרכים שנטען כי רכב נהוג בידי הנתבע 1 מבוטח אצל הנתבעת 2 מעורב בו .

על פי גרסת התביעה התאונה אירעה בשדרות רוקח בתל אביב, שני הרכבים עמדו אחד אחרי השני ברמזור, כאשר רכב התובעת עומד מאחורי המשאית של הנתבע 1 , ולפתע , כך נטען בכת התביעה ובעדות עד התביעה בפני, החלה המשאית לנסוע לאחור ופגעה בחזית רכבה של התובעת.

הנתבעים דוחים את טענות התובעת וטוענים כי המשאית עמדה סטטית לפני רמזור אדום, וכי היא נפגעה מאחור ע"י רכב התובעת שלא שמר מרחק.

מטעם הצדדים העידו נהג רכב התובעת , ונהג המשאית הנתבע 1 בלבד . אם כי במשאית של הנתבעים היה נוסע נוסף, אך זה לא הובא למתן עדות.

באי כוח הצדדים ויתרו על הגשת סיכומים, וכל אחד מהם בקש לקבל את עמדתו, בא כוח התובעת בקש לקבל את גרסת התביעה ולחייב את הנתבעים בסכום התביעה . בא כוח הנתבעים בקשה לדחות את התביעה , שכן מדובר בגרסה מול גרסה ולמעשה גרסת התביעה לא הוכחה .

החלטתי לקבל את עמדת באת כוח הנתבעים .

ניסיון החיים מלמד אותנו כי כאשר שני כלי רכב מעורבים באתונה כאשר חזיתו של זה נוגעת או נפגעת מהחלק האחורי של זה , בדרך כלל התאונה מתרחשת עקב אי שמירת מרחק ע"י הרכב האחורי . מי שטוען אחרת, ומי שטוען כי הרכב הקדמי נסע לאחור , מוטל עליו נטל מיוחד , לשכנע את בית המשפט ברמה גבוהה יותר של ראיות , כי כך אכן קרה .

מקום התאונה הינו מישורי לחלוטין, ואין כל חשש כי המשאית של הנתבעים התדרדרה לאחור שלא מרצונו של הנתבע 1 .

זאת ועוד , הנתבע 1 שנהג במשאית הינו תושב טייבה , אשר הביא מטען אל גני התערוכה בשדרות רוקח, יצא ממתחם גני התערוכה , ופנה ימינה לכיוון נמל תל אביב . התובעת סבורה באמצעות עד התביעה ובא כוחה , כי קיימת אפשרות – שהרי היא לא יודעת את העובדות בנקודה זו לאשורן- כי הנתבע 1 שהוא תושב טייבה , הגיע לרמזור שמתחת לגשר , התחרט ורצה לחזור חזרה לטייבה ולכן נסע לאחור. אין כל סבירות בטענה זו. אין כל אפשרות להפוך כיוון ולחזור לטייבה תוך כדי נסיעה לאחור במקום בו התרחשה התאונה . ו"הסברה" או " ההערכה " של התובעת בענין כוונותיו של הנתבע 1 אין להן על מה לסמוך.

מאידך עד התביעה מסר בעדותו יורת מפעם אחד את המשפט " עוד לא הספקתי לפתח מהירות " והדבר מעיד על כך שהוא היה בתחילתה של נסיעה ועוד לא פיתח מהירות, והדבר מוליך לכיוון הקביעה כי הוא היה בנסיעה קדימה שעה שנוצר המגע עם אחורי המשאית.

ולבסוף, אם כי הדבר מהווה תוספת קטנה למסקנתי- גובה הנזק. למרות שמדובר במשאית לעומת רכב פרטי, לא נראה לי כי נסיעה מתונה אחורה של משאית, יכולה לגרום לנזק בגובה הנטען בתביעה . סביר יותר הוא כי הנזק נוצר עקב נסיעה לא איטית במיוחד של רכב התובעת קדימה ופגיעה בחלק האחורי של המשאית

התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעים את הוצאות המשפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 2000 ₪ בתוספת מע"מ

ניתן היום, כ"ה אב תש"ע, 05 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: